שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִתְקַדְּשָׁה. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִתְקַדְּשָׁה. רִבִּי יוֹנָה מְדַמֵּי לָהּ לַחֲלָבִין. אִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים. פְּלוֹנִי אָכַל חֵלֶב. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. לֹא אָכַל חֵלֶב. שֶׁמָּא אֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי מִסָּפֵק. וְהָכָא יִתֵּן גֵּט מִסָּפֵק. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. לֹא תְדַמִּינָהּ לַחֲלָבִין. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ אָמַר. לִבִּי נוֹקְרֵינִי. מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. נִתְקַדְּשָׁה. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. לֹא נִתְקַדְּשָׁה. לֹא תִינָּשֵׂא. וְסֵיפָא פְלִיג עַל רִבִּי יוֹנָה. אִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא דְּרִבִּי יוֹסֵי אוֹמַר. תִּינָּשֵׂא. וְלֹא דְרִבִּי יוֹנָה אָמַר אִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא. לֹא אָמַר אֶלָּא לֹא תְדַמִּינָהּ לַחֲלָבִים. שֶּׁאֲפִילוּ אָמַר. לִבִּי נוֹקְרֵינִי. מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
שנים כו'. מילתא באפי נפשה היא דפליגי רבי יונה ורבי יוסי בשנים אומרים כו':
דרבי יונה מדמי לחלבין. כמו דהתם ב' אומרים אכל חלב וב' אומרים לא אכל דמביא אשם תלוי מספק וה''נ דנותן גט מספק:
וא''ל רבי יוסי. דשאני חלבין שכן אפילו ליכא עדים כלל והוא בעצמו אמר לבי נוקדני או נוקרני וחדא היא כלומר שלבי מפקפק ומסופק אני מביא אשם תלוי:
מתני' פליגא על רבי יוסי. ברייתא דלעיל דקס''ד דרבי יונה לגמרי מדמי לחלבין דבחזקת ספק א''א קיימא ואפילו בדיעבד אם ניסת תצא וכן רבי יוסי לא מדמי לה ולא חייש לה כלל לקידושין ואפילו לכתחילה והילכך פריך לרבי יוסי מרישא דברייתא דקתני לא תנשא וסיפא קשיא לרבי יונה דקתני אם נשאת תצא:
א''ר מנא. לא היא דלא רבי יוסי אמר דתנשא אפילו לכתחילה ולא דרבי יונה סבר דאפילו דיעבד תצא:
אלא כו'. כלומר דרבי יונה רצה לדמות לחלבים והיינו טעמא דלא תנשא לכתחילה אלא נותן גט מספק וקא''ל רבי יוסי לא תדמינה לחלבים דשאני התם שאפילו כו' ולא דמיין להדדי אבל בגופא דדינא לא פליגי ובין לר' יונה ובין לר' יוסי לכתחילה לא תנשא ואם נשאת לא תצא:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. 56b נִשְׁבֵּית וְהִיא טְהוֹרָה. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. נִשְׁבֵּית וְהִיא טְמֵיאָה. לֹא תִינָּשֵׂא. וְאִם נִישֵּׂאת לֹא תֵצֵא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מֵאַחַר שֶׁאֵילּוּ אוֹמְרִים. טְהוֹרָה. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. טְמֵיאָה. כְּמִי שֶׁאֵילּוּ אוֹמְרִים. נִשְׁבֵּית. וְאֵילּוּ אוֹמְרִים. לֹא נִשְּׁבֵּית. וְאָנוּ כְּחַיַן מִפִּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' פליגא על רבי יוחנן. תוספתא בפ''ב דכתובות ושם גריס עד אומר נשבית והיא טהורה כו' ותניא לא תצא ומ''ש מנתגרשה דרבי יוחנן:
א''ר יוסי. דשאני גבי שבוי' דמאחר כו' ואנו כחיין מפיה והוי כאומרת נשביתי וטהורה אני ומ''מ לכתחילה לא תנשא דהוי תרי לבהדי תרי והא דלא אמרינן הכי בנתגרשה דבשבוי' הקלו וכהאי גוונא אמרינן התם:
משנה: אָֽמְרוּ לָהּ מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעֲלֵיךְ וְנִתְיַבְּמָה וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לָהּ חִילּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים תֵּצֵא וְהַוְולָד הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן מַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
לא פסלה מן הכהונה. כדמפרש בגמ':
מותרת לחזור לו. דאין צריכה גט מן האחרון דאין חוששין כאן שמא יאמרו גירש זה וקידש זה כו' כדלעיל בנשאת דהכא תלו למימר דבטעות הוו קידושין והואיל לא עבדא איסורא לא קנסו רבנן כדפרישית לעיל ריש פירקין:
והולד האחרון אינו ממזר. ולדברי הרא''ש ז''ל ממזר מדבריהם מיהא הוי וכ''כ הנ''י:
הוולד הראשון. שהיה לה בעודנו חי:
מתני' אמרו לה מת בעליך וניסת כו' תצא. דקנסינן לה אעפ''י שכבר מת משום דאיבעי לה לאמתוני ולחקור האמת ולית לה כתובה ולא שום תנאי כתובה. נ''י:
מתני' אמר לה מת בנך כו' והולד ראשון ואחרון ממזר. אליבא דכ''ע שהרי פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה ובכרת היא:
הלכה: אָֽמְרוּ לָהּ מֵת בְּנֵךְ כול'. לֹא הָֽיְתָה צְרִיכָה לְהִינָּשֵׂא אֶלָּא לְהִתְייַבֶּם. וְהוּא יְבָמָה שֶׁנִּישֵּׂאת בְּלֹא חֲלִיצָה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. זֶה חוֹלֵץ וְזֶה מְקַייֵם. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תֵּצֵא. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. תֵּצֵא. רִבִּי יוֹסֵי שְׁאִיל לְרִבִּי פִינְחָס. הֵיךְ סָבַר רִבִּי. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר בָּךְ. דִּלֹא כֵן אֲנִי כוֹתֵב עָלֶיךָ. זָקֵן מַמְרֵא. אָמַר רִבִּי זְבִידָא. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים בָּהּ. כְּדִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מַמְזֵר בִּיבָמָה. לֹא אָמַר אֶלָּא אֵין מַמְזֵר בִּיבָמָה. הָא לָצֵאת תֵּצֵא. וְהָתַנִּינָן תֵּצֵא. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. תֵּצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רבי יוחנן כו' אין לה אלא משום זיהום כהונה. בזה דנותן לה האחרון גט דאין אלא חשש זיהום בעלמא ואין ב''ד מזהמין אותה לפסלה מן הכהונה משום ריח הגט דאין כאן אפילו ריח הגט הואיל ואינה צריכה:
ואמר כו' ל''ג דהרי רבי יוחנן לעיל אמר כך וכן ליתא להא שם:
והתנינן. בניחותא:
וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה לא אמרי אלא אין ממזר ביבמה. כדאמרי' פ' החולץ הא לצאת תצא דלא פליגי בהא אר''מ:
תצא כו'. ומסייע בתוספתא כדברי ר''מ כו':
מתניתא. תוספתא פ''ו דגיטין מסייע לר''י דאמר תצא דקתני התם על מתני' דהכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זאת שהי' איילונית כו' פ' הזורק שם:
חזור בך. דאם לא תחזור אני כותב עליך זקן ממרא שאתה חולק על החכמים דלא פליגי אלא בהולד ממזר וכדלקמן:
היך סבר רבי. בזה:
תצא. וכמתני' דפרק הזורק שם ורבי ירמיה מוקי להאי מתני' כר''מ דלקמן דקס''ד דפליגי אף בזה:
זה חולץ. היבם חולץ לה וזה השני מקיים דאע''ג דנשאת באיסור כשהיבם חולץ לה מותר לקיימה ורישא דהך מתני' שאני דליכא יבם להתירה והילכך תצא:
גמ' לא היתה צריכה כו'. בעלמא קאי יבמה שהיתה זקוקה ליבם ונשאת לאחר בלא חליצה ופליגי בה רבי ירמי' ור''י וכן גרסינן להאי סוגיא בגיטין פרק הזורק הל' ז':
משנה: אָֽמְרוּ לָהּ מֵת בַּעֲלֵיךְ וְנִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לָהּ קַייָם הָיָה וּמֵת תֵּצֵא וְהַוְולָד הָרִאשׁוֹן מַמְזֵר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. אָֽמְרוּ לָהּ מֵת בַּעֲלֵיךְ וְנִתְקַדְּשָׁה וְאַחַר כָּךְ בָּא בַעֲלָהּ מוּתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהּ הָאַחֲרוֹן גֵּט לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. אֶת זוֹ דָרַשׁ רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן מַתָּיא. וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ. וְלֹא מֵאִישׁ שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא פסלה מן הכהונה. כדמפרש בגמ':
מותרת לחזור לו. דאין צריכה גט מן האחרון דאין חוששין כאן שמא יאמרו גירש זה וקידש זה כו' כדלעיל בנשאת דהכא תלו למימר דבטעות הוו קידושין והואיל לא עבדא איסורא לא קנסו רבנן כדפרישית לעיל ריש פירקין:
והולד האחרון אינו ממזר. ולדברי הרא''ש ז''ל ממזר מדבריהם מיהא הוי וכ''כ הנ''י:
הוולד הראשון. שהיה לה בעודנו חי:
מתני' אמרו לה מת בעליך וניסת כו' תצא. דקנסינן לה אעפ''י שכבר מת משום דאיבעי לה לאמתוני ולחקור האמת ולית לה כתובה ולא שום תנאי כתובה. נ''י:
מתני' אמר לה מת בנך כו' והולד ראשון ואחרון ממזר. אליבא דכ''ע שהרי פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה ובכרת היא:
הלכה: אָֽמְרוּ לָהּ מֵת בַּעֲלֵיךְ כול'. אָֽמְרוּ לָהּ מֵת בַּעֲלֵיךְ וְנִתְקַדְּשָׁה כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין לָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם זֵיהוּם כְּהוּנָּה וְאֵין בֵּית דִּין מְזָהֲמִין לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רבי יוחנן כו' אין לה אלא משום זיהום כהונה. בזה דנותן לה האחרון גט דאין אלא חשש זיהום בעלמא ואין ב''ד מזהמין אותה לפסלה מן הכהונה משום ריח הגט דאין כאן אפילו ריח הגט הואיל ואינה צריכה:
ואמר כו' ל''ג דהרי רבי יוחנן לעיל אמר כך וכן ליתא להא שם:
והתנינן. בניחותא:
וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה לא אמרי אלא אין ממזר ביבמה. כדאמרי' פ' החולץ הא לצאת תצא דלא פליגי בהא אר''מ:
תצא כו'. ומסייע בתוספתא כדברי ר''מ כו':
מתניתא. תוספתא פ''ו דגיטין מסייע לר''י דאמר תצא דקתני התם על מתני' דהכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זאת שהי' איילונית כו' פ' הזורק שם:
חזור בך. דאם לא תחזור אני כותב עליך זקן ממרא שאתה חולק על החכמים דלא פליגי אלא בהולד ממזר וכדלקמן:
היך סבר רבי. בזה:
תצא. וכמתני' דפרק הזורק שם ורבי ירמיה מוקי להאי מתני' כר''מ דלקמן דקס''ד דפליגי אף בזה:
זה חולץ. היבם חולץ לה וזה השני מקיים דאע''ג דנשאת באיסור כשהיבם חולץ לה מותר לקיימה ורישא דהך מתני' שאני דליכא יבם להתירה והילכך תצא:
גמ' לא היתה צריכה כו'. בעלמא קאי יבמה שהיתה זקוקה ליבם ונשאת לאחר בלא חליצה ופליגי בה רבי ירמי' ור''י וכן גרסינן להאי סוגיא בגיטין פרק הזורק הל' ז':
אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. גָּֽזְרוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מָצוּי וְלֹא גָֽזְרוּ עַל דָּבָר שֶׂאֵינוֹ מָצוּי. דֶּרֶךְ אִישׁ לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם. וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁלָּאִשָּׁה לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני רב מתניי' דגזרו על דבר שהוא מצוי. כדמסיק דדרך האיש לצאת ואין דרכה של האשה לצאת ומילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן:
אמרה ליה לית תני. איני מכירך וכדאמר רב בבבלי דף פ''ח וכדמוקי שם דאנן לא ידעינן ליה:
דרב אמר ניסת על פי שנים אפי' דהוא. אפילו בא הבעל לפנינו:
אין. ואם תוקמי לכל הני בב' עדים הוי מתני' פליגא על רב:
וקאמר הש''ס דנ''מ דאין תקיימינה בעד א'. ומתני' דאמרו לה מת בעלך ואח''כ מת בנך ונתייבמה נמי מיירי בעד א' נמצאת אומר דעד א' מתירה נמי ליבם כמו לשוק. ובעיא היא בבבלי דף צ''ג ופשיט שם רב ששת דמהימן אפילו ביבמה:
מה את מקיים לה. כל הני מתני' דתני בהו באו ואמרו לה במאי עסקינן אם בעד א' או בב' עדים דאע''ג דעד א' מהימן באשה מ''מ בעי להא דלקמי':
הלכה: מִי שֶׁהָֽלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם כול'. כְּתִיב וְשָׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ. שְׁכִיבָתָהּ אוֹסְרָתָהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אַחֶרֶת אוֹסְרָתָהּ. וְאָמַר אַף הָכָא תַּחַת אִישֵׁךְ. פְּרָט לְאוֹנְסִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כתיב ושכב איש אותה כו' ואין שכיבת אחותה אוסרתה. ולפיכך מותרת לחזור לו:
ואימר אף הכא תחת אישך כתיב ודרשינן פרט לאונסין. כלומר דהא ברישא הלך בעלה למדה''י ואמרו לה מת בעליך ונישאת דנמי אנוסה הויא ואפ''ה גזרו בה רבנן ואמאי גזרו התם יותר מכאן דהא בשניהם אונסין אין אוסרין ואי משום דהוי לה למידק הכא נמי הוי ליה למידק ולא לישא אחותה:
משנה: מִי שֶׁהָֽלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם בָאוּ וְאָֽמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתֶּךָ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ בָּאת אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִייָה וְהַשְּׁנִייָה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְאִם מֵתָה הָרִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִייָה. אָֽמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתֶּךָ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ קַייֶמֶת הָֽיְתָה וּמֵתָה הַוְולָד הָרִאשׁוֹן מַמְזֵר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא פוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְכָל שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵינוֹ פוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתֶּךָ וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ. מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ. מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ וְנִמְצְאוּ כוּלָּן קַייָמוֹת מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִּׁית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁנִייָה וּבָרְבִיעִית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִייָה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִייָה וּבָרְבִיעִית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִּׁית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ושניה מותרת בקרוביו. דנושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו:
רבי יוסי אומר כל שפוסל כו'. מפרש בגמ':
אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה. שלא מאמה:
וחזרו ואמרו לו מתה השניה ונשא אחותה מאמה. שלא מאביה ונמצאת זו השלישית נכרי' אצל הראשונ':
וחזרו ואמרו לו מתה השלישית ונשא אחותה. של שלישית זו מאביה ולא מאמה נמצאת רביעית רחוקה מן השני' וכ''ש מן הראשונה:
וחזרו ואמרו לו מתה זאת הרביעית ונשא אחותה מאמה. והיא רחוקה מן הג' ומן הב' ומן הא' ואח''כ אמרו לו כולן קיימות:
מותר בראשונה בשלישית ובחמישית. שאינן קרובות זו לזו ואע''ג דהשלישית אחות השני' היא שריא דקידושי שני לא תפסי דאחות אשה היא לראשונה שלקח מקודם והויא לה כאנוסה ומפותה וקי''ל אנס אשה מותר לישא בתה וכן אחותה דלא אסרה תורה אלא אחות אשה בלבד והיכא דלא תפסי קידושין לאו אחות אשה היא וכן בחמישית אעפ''י שהיא אחות הד' מותר בה דהואיל ותפסו הקידושין בשלישית נמצאת ביאת רביעית שהיא אחות השלישית ביאת זנות היא ולא אסרה לחמישית עליו:
ופוטרות צרותיהן. אם מת ובא יבם וייבם אחת מהן פוטרת צרתה:
ואסור בשניה. מפני הראשונ':
וברביעי'. מפני השלישי':
ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה. שאמת היו הדברים של הראשונה ושאר הדברים שקר היו אסור' בג' מפני הב' ובה' מפני הד':
ומותר בקרובות שניה. לישא בתה ושאר קרובותיה דקי''ל נושאין על האנוסה ועל המפותה:
מתני' מי שהלכה אשתו כו' מותרת לחזור לו. דקידושי שניה אינן כלום ואינן אוסרתה כדאמר בגמ':
וּמְנַיִין שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. כְּשֶׁתֵּצֵא מִבֵּיתוֹ יְהֵא לָהּ הֲוָיָה אֶצֶל אַחֵר. וּמְנַיִין שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּכָל הָעֲרָיוֹת. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֵר. פְּרָט לְפָרָשַׁת עֲרָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
רבי תנחומא. אמר מהכא נפקא דאחר יתירא הוא אלא פרט לפרשת עריות לא' מעריות האמורים בפרשה דלאו אחר הוא אצלה:
כשתצא מביתו. אז יהיה לה קידושין ולא קודם:
ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש. דקאמר במתני' אם נתקדשה אינה צריכה גט:
57a מַה אַתְּ מְקַייֵם לָהּ. בְּעֵד אֶחָד אוֹ בִשְׁנֵי עֵדִים. אִין תְּקַייְמִינָהּ בְּעֵד אֶחָד. נִמְצֵאת אוֹמֵר. עֵד אֶחָד מַתִּירָהּ לְיָבָם. אִין תְּקַייְמִינָהּ בִּשְׁנֵי עֵדִים. הֲוָה פְלִיגָא עַל רַב. דְּאָמַר רַב נַחמָן בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַב. נִישֵּׂאת עַל פִּי שְּׁנַיִם אֲפִילוּ דְהוּא אֲתִי אָֽמְרָה לָהּ. לֵית תני.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני רב מתניי' דגזרו על דבר שהוא מצוי. כדמסיק דדרך האיש לצאת ואין דרכה של האשה לצאת ומילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן:
אמרה ליה לית תני. איני מכירך וכדאמר רב בבבלי דף פ''ח וכדמוקי שם דאנן לא ידעינן ליה:
דרב אמר ניסת על פי שנים אפי' דהוא. אפילו בא הבעל לפנינו:
אין. ואם תוקמי לכל הני בב' עדים הוי מתני' פליגא על רב:
וקאמר הש''ס דנ''מ דאין תקיימינה בעד א'. ומתני' דאמרו לה מת בעלך ואח''כ מת בנך ונתייבמה נמי מיירי בעד א' נמצאת אומר דעד א' מתירה נמי ליבם כמו לשוק. ובעיא היא בבבלי דף צ''ג ופשיט שם רב ששת דמהימן אפילו ביבמה:
מה את מקיים לה. כל הני מתני' דתני בהו באו ואמרו לה במאי עסקינן אם בעד א' או בב' עדים דאע''ג דעד א' מהימן באשה מ''מ בעי להא דלקמי':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source